F

פלמנקו - Flamenco

מוסיקה עממית ספרדית. מקור המילה פלמנקו אינו ידוע בוודאות. יש הטוענים שמקורה במונח הערבי: פלאח המינקוס, שפירושו עובד האדמה הנודד, הכוונה היא לערבים שהתערבבו עם שאר האוכלוסיה ובעיקר עם הצוענים. אחרים טוענים שמקור השם פלמנקו הוא מהמילה פלמה שפירושה: אש. דעה אחרת פחות מקובלת מספרת על הדמיון בין המילה: פלמנקו למילה פלמינגו, היוצר קשר בין עוף הפלמינגו לדמות המוארכת בעלת המכנס האדוק והוסט הקצר של רקדני הפלמנקו. פלמנקו החל להתפתח מהשירה. אל השירה התווסף הריקוד ולבסוף נוספה הגיטרה. מוסיקת הפלמנקו מגלה סימנים מובהקים של קשר למוסיקה הערבית. האימפריה המוסולמנית שלטה בספרד יותר מ 800 שנה וכך הרבה מן התרבות, אדריכלות והאומנות מושפעים מהתרבות והבנייה הערבית. בסוף המאה ה 19 - פלמנקו היה כבר בשיאו בבתי קפה שנקראו: Cafe cantantes.

 

את ההשפעות על הפלמנקו יש לחפש בהשפעות על התרבות האנדלוסית בכלל וזאת מתחלקת ל 3 :
1.ההשפעה המזרחית, אשר ניזונה מתרבות יוון, מהערבים, ההודים, הפרסים ושירי בתי הכנסת.
2.הרומנסות האנדלוסיות העממיות שמהן נולדו הצורות הפרימיטיביות ביותר של השירה ללא ליווי של גיטרה והפנדנגוס של הפולקלור האנדלוסי.
3.התרומה של העם הצועני הכל כך מיוחד באופיו ובאופן שבו הוא יודע להביע את השירה בפלמנקו.
פלמנקו נולד באנדלוסיה ובה נעשו הפיוז'נים של התרבויות השונות שהביאו את המקום להולדת שירת הפלמנקו.

 

היסטוריית הפלמנקו

פלמנקו היא אומנות יחסית חדשה. הפרטים והכתובים המוקדמים ביותר הינם מסוף המאה ה 18. מניחים באופן הגיוני, שהבסיס היה קיים כבר קודם לכן אך אין שום מסמך לכך. המחקרים שנעשו מצביעים על 5 תקופות עיקריות בהן התפתח הפלמנקו. תקופות אלה נקראות בספרדית: Etapas

 

התקופה ההרמטית (Etapa ermetica)

זוהי התקופה שקדמה לשליש האחרון של המאה ה 18 בה השתרש הבסיס של הפלמנקו, תקופה אשר אין עליה סימוכין כלשהם. תקופה זו מסתמכת על השערות, סיפורים וסודות של משפחות צועניות.

 

התקופה הפרימיטיבית (Etapa primitiva)

תקופה שמתייחסת לזמן שבין השליש האחרון של המאה ה 18 עד החצי הראשון של המאה ה 19(1765-1860). הזמר הראשון שידוע עליו הוא: Tio Luis el de la Juliana שהיה צועני מ Jerez de la Frontera ושר Tonas. המסמכים הראשונים שקיימים על תקופה זו מציינים את מקור שירים אלה באזור המקיף את הערים Cadiz, Jerez ו Sevilla. ענפי פלמנקו ראשונים היו ללא ליווי מוסיקאלי של גיטרה כמו ה Corridos וה Romances אשר מקורם ברומנסות הקסטיליאניות, שמהן התפתחו כל יתר הענפים ללא ליווי גיטרה כמו ה Tona, ה Martinete , ה Debla וה Carcelera. כמו כן מתחילות להופיע בתקופה זו ה Soleares וה Siguiriyas הראשונות.
בתקופה זו בולטות שתי דמויות מרכזיות מהעיר Cadiz. El Planeta שה Siguiriyas שלו נחשבות לראשונות בפלמנקו וגם ניגן בגיטרה ו El Fillo, תלמידו של El Planeta , שבלט בעיקר בשירת הSiguiriyas ו Cabales והיה מאופיין בעיקר בקולו הצרוד שמוכר היום כ: Voz afilla. כמו כן בולטת מי שהייתה המאהבת של La Andonda- El fillo שהייתה הראשונה ששרה Solea.
בתקופה זו מתחילים להופיע גם הסגנונות הראשונים של ענף ה Malaguenias: Verdiales ו Rondenias, וגם הסגנונות הראשונים של ה Solea כמו ה Cania וה Polo. גם ה Petenera מופיעה לראשונה בתקופה זו.

 

תקופת הזהב (Edad de oro)

זוהי התקופה שבין החצי השני של המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20(1860-1920). כאן מתחילים להופיע ה Cafe cantantes . אלה היו בתי הקפה גדולים בהם התקיימו הופעות פלמנקו. תקופה זו נחשבת לקלאסית ולחשובה ביותר בהתפתחות הפלמנקו בה התפתחו הענפים השונים שמוכרים לנו היום. בתקופה זו קמו אומני פלמנקו רבים וחשובים. ה Cafe cantantes היוו חותמת סופית לקיומה של אומנות הפלמנקו והפכה אותה לרשמית ומקצועית. ה Cafe cantantes התפרסו על פני כל ספרד. ענפי הפלמנקו שהתפתחו היו ה Solea, ה Alegrias , ה Bulerias , ה Tangos וה Tientos . הדמויות המרכזיות של תקפת הזהב היו: Silverio Franconetti, Tomas el Nitri , Enrique el Mellizo וכמובן Juan Breva.

 

תקופת המעבר (Etapa de transicion)

זוהי התקופה שבין סוף תקופת הזהב ותחילת ה Opera flamenca. כאן בולטות 4 דמויות פלמנקו מרכזיות: Manuel Torre, Don Antonio Chacon , Tomas Pavon ואחותו Pastora Pavon (La ninia de los peines). Manuel Torre בלט בעיקר בשירת ה Siguiriyas. Antonio Chacon שר את כל ענפי הפלמנקו ובעיקר Malaguenias ו Siguiriyas ויצר סגנונות אישיים. הוא גם היה הראשון שייצג את הפלמנקו בתיאטראות. Pastora Pavon היא האישה החשובה ביותר בהיסטוריית הפלמנקו ששרה בעיקר Bamberas, Tangos, Bulerias ו Peteneras וקיימות הקלטות רבות שלה. Tomas Pavon ידוע בשל סגנונותיו האישיים ל Solea de Alcala ובשל העובדה שהציל את ענפי ה Siguiriyas וה Tonas מהכחדה. בתקופה זו החלו פסטיבלי פלמנקו הראשונים, אשר הביאו את האינטלקטואלים והאריסטוקראטים להתעניין ולפתח את אומנות הפלמנקו. פסטיבלים אלה הצילו ענפים וסגנונות רבים מהכחדה. בתקופה זו נולדים גם שירי מכרי הפחם במחוזות: Almeria, Linares, Jaen ו Cartagena.

 

תקופת האופרה הפלמנקה (Opera flamenca)

קיימות דעות שונות לגבי חשיבותה של תקופה זו שבין השנים 1920-1955 . יש הטוענים שהיא הביאה לירידת ערכה של שירת הפלמנקו. נהוג לחלקה לשני חלקים: 1920-1936 מהיעלמותם של ה Cafe cantantes (מועדוני פלמנקו) עד תחילת מלחמת האזרחים בספרד. 1940-1955 מסוף מלחמת האזרחים עד תחילת תקופת ה Renacimiento. בתקופה זו שני אמרגנים ארגנו הופעות פלמנקו גדולות בתיאטראות ומגרשי לוחמות שוורים בהם התקיימו הופעות פלמנקו של הענפים הקלילים כמו ה Fandangos deHuelva וה Cantes de ida y vuelta, ולא שותפו בהם הענפים האיטיים והעמוקים כגון ה Solea, ה Siguiriya וה Tona. זוהי תקופה בה פלמנקו הפך למסחרי ופחות אומנותי. הדמויות הבולטות בתקופה זו היו: Manuel Vallejo ו Pepe Marchena .

 

תקופת הרנסנס (Etapa de renacimiento)

(1955-1985). בתקופה זו ניצלו כל הענפי הפלמנקו שאבדו בתקופה הקודמת. ראוי לציין מספר אירועים חשובים בתקופה זו. 1.בשנת 1954 מפרסמת Hispavox את סדרת התקליטים של אנתולוגיית פלמנקו ראשונה ובה ענפים וסגנונות פלמנקו שנשכחו. אחריהם פורסמו תקליטי אוסף רבים.
2. Anselmo Gonzalez מפרסם בשנת 1955 את הספר Flamencologia, אשר מציע בפעם הראשונה הסתכלות מדעית ומדויקת על הפלמנקו.
3.בשנת 1958 מתקיימת לראשונה תחרות פלמנקו לאומית ראשונה בעיר Cordoba.
4.בשנת 1958 מייסדת קבוצת צעירים ואומנים את מה שיהפוך ב 1960 להיות ה Catedra de flamencologia de Jerez de la Frontera
5.בשנת 1961 נולד פסטיבל פלמנקו הקרוי: שירת ענפי כורי הפחם.
6.בשנת 1963 מופיע הספר המפורסם: Mundo y formas del cante flamenco המהווה אנציקלופדיית פלמנקו לענפים השונים ולשורשי הפלמנקו.

תקופה זו מאופיינת בהופעתם של ה Tablaos (מועדוני פלמנקו), ספרי פלמנקו, תקליטים ופסטיבלים. במילים אחרות ניתן לומר, שבתקופה זו הפך פלמנקו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הספרדית.

זמרי פלמנקו אשר היוו דמויות מרכזיות היו: Antonio Mairena, Chocolate, Jose Menese, Chano Lobato, Rancapino, Terremoto, Agujetas, El sordera, Jose Merce, Fernanda y Bernarda de utrera, Fosforito ורבים אחרים.

 

התקופה הקונטמפורנית(Etapa contemporanea)

בתקופה זו לא נוספו ענפים או סגנונות פלמנקו חדשים אלא חודשו, התפתחו והועשרו מבחינה מוסיקאלית. צורפו הרמוניות חדשות למוסיקה וטקסטים חדשים של משוררים עכשוויים: פלמנקו ואחרים.הדמויות המרכזיות לתקופה זו הם: Camaron de la Isla , Enrique Morente ו Carmen Linares. זמרי פלמנקו אלה שמרו על מסורת הפלמנקו ולקחו אותה למחוזות בינלאיומיים נוספים כגון שירתו של Camaron עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון. אליהם הצטרף נגן הפלמנקו Paco de Lucia, אשר חבר גם לנגנים מסגנונות אחרים כמו הג'אז, הסלסה, בוסה נובה, רוק והמוסיקה הקלאסית.