L

Letra

בתרגום חפשי: מילה. זהו הכינוי לבית שירה בשירי הפלמנקו. בתי השירה בפלמנקו הם בדרך כלל קצרים וכוללים רעיון אחד. אין קשר רעיוני בין בתי השירה וכך בית שירה אחד יכול לספר על אימו של המשורר בעוד שהבית השני על מקום מגוריו. מהות שירי הפלמנקו היא תיאור של אירועים, תחושות וחוויות לכן שירים אלה מתארים חוויות ממקום העבודה כגון מכרי הפחם או עבודות מסגרות, אך גם אהבות נכזבות, שנאה, שמחה, שירי הלל לערים ושכונות, שירי חמלה ועצב, שירי מחאה, עוני ורעב. שירת הפלמנקו מספרת את האמת של החיים ושל האדם בצורה הפשוטה ביותר ללא תיאורים, מטאפורות או שמות תואר.

Bulerias

En la tumba de mi mare
A dar gritos me ponia
Y escuche un eco del viento
No la llames me decia
Que no responden los muertos

על הקבר של אימי
עמדתי וצעקתי
ושמעתי הד של הרוח
אל תקרא לה אמר כי המתים לא עונים

 

Malaguenias

Desde que te conoci
Mi corazon llora sangre
Desde que te conoci
Yo me quisiera morir
Porque mi pena es muy grande
Y asi no puedo vivir

מאז שהכרתי אותך
ליבי בוכה דם
מאז שהכרתי אותך
רוצה אני במותי
כי העצב הוא גדול וככה אני לא יכול לחיות

:מבנה נפוץ של בית שירה הוא


הצגת הנושא: "למי אספר את צרותי"
פיתוח הנושא: "את צרותי ואת תלאותיי"
פואנטה:"אספר אותם לאדמה בזמן שיקברו אותי"

לואנטה-Levante

זהו אזור במחוז Almeria שממנו באים ענפי הפלמנקו שקרויים: Cantes de Levante רבים מהם שייכים לשיריהם של כורי הפחם.

לואנטיקה-Levantica

ענף פלמנקו ממשפחת שירת כורי הפחם. מקורו במחוז Cartagena

Levantica:קטע האזנה של
Ninio de olivares:שירה
Manolo Franco:גיטרה

 

    ליוויאנאס - LIVIANAS

ענף פלמנקו ממשפחת ה Siguiriyas שממעטים לשיר אותו עקב העובדה שהוא קל לביצוע. מילות השירים מקורם בעובדי האדמה, השטחים והדרכים(מאוד דומה ל Serranas). הופיע לראשונה באמצע המאה ה 19, אז החל כשירה ללא ליווי מוסיקאלי של הגיטרה אך כיום הוא מבוצע עם ליווי גיטרה.

Livianas:קטע האזנה של
Antonio Agujetas:שירה
Alberto San Miguel:גיטרה
לורקאניאס-Lorquenas

אלה שירים שכתב המשורר הגדול: Federico Garcia Lorca ושרים אותם בקצב הבולריה. למשל Anda jaleo או Cafe de Chinitas. משורר זה נרצח על ידי הרודן הספרדי Franco עקב האופי המחאתי של שיריו.

יאמדה-Llamada

מונח בריקוד הפלמנקו, אשר בתרגום חפשי פירושו: קריאה. זהו סימן אותו נותן הרקדן לשאר האומנים: גיטריסטים, זמרים ופלמרוס(מוחאי כף) על שינוי שעומד לבוא, על מנת שיתכוננו לכך וילוו אותו. בדרך כלל סימן זה מעיד על שינוי במהירות או על סגירה. ישנן צורות רבות לסמון, כאשר המקובלת והפופולארית ביותר(בCompases – משפטים מוסיקאליים של 12 פעימות) הוא על ידי 3 מכות ברגל ימין.